בטא אלנין הינה חומצה אמינית שלא בונה חלבון ולכן לא מתייחסים אליה כחומצה אמינית אלה כנגזרת של חומצה אמינית.

בטא אלנין ברובו מיוצר בכבד, ומשם בזרם הדם מהכבד ונקלט ברובו בתאי שריר ומעט במוח.
בתוך תאי השריר נקשר בטא אלנין לחומצה אמינית היסטידין ליצירת בופר תאי בשם קרנוזין.
בופר הינה תמיסה אשר מתנגדת לשינויי חומציות, במאמצים אנארובי לאקטי (מאמצים שמשך פעילותם הן 1-5 דק~), במאמצים אלה בעת הפקת אנרגיה בתא מצטברת חומצה לקטית בתא אשר מעלה את חומציות התא.

כשחומציות תא השריר עולה, הדבר מעכב אנזימים, את המשך יצור אנרגיה ואת התקשרות חלבוני ההתכווצות השריר אקטין מיוזין. כאן נכנס לפעולה הבופר התאי קרנוזין שמעכב את העלייה בחומציות בתא השריר ועל ידי כך מאפשר שמירה על היכולת של התא להמשיך במאמץ.
ככל שיהיה יותר קרנוזין כך תעלה היכולת של השריר להתמודד בתנאי חומציות וכך נוכל להתמיד במאמץ מבלי להאט. כאמור קרנוזין מיוצר בתא השריר מבטא אלנין ובחומצה אמינית היסטידין. היסטדין מצוי בשפע בתזונה ולכן הגורם המגביל יצירת קרנוזין הוא בטא אלנין, המצוי במזון- בעיקר בבשר בקר/עוף אבל בכמות מועטה שלא מגיע לכמות האפקטיבית לשיפור מאמצים אנארובי לאקטי. לכן, נדרש תוסף חיצוני של בטא אלנין על מנת לעלות את כמות הקרנוזין בתא השריר.

אופן השימוש בבטא אלנין:
לקיחה מינון של 3.2-6.4 גרם מידי יום במשך של 4-10 שבועות ברצף.
יתרונות ספורטיבים של התוסף:
עלייה בכמות הקרנוזין בתאי השריר בין 40%-80% יותר מהרמה הבזאלית של התא (רמה רגילה ללא תוסף) .
על ידי יצור מוגבר של קרונזין יכולתו כבופר השומר על חומציות קבועה עולה, משמע עיכוב בהאטה של השפעה של החומציות על ייצור האנרגיה בתא השריר.
קרנוזין מגדיל את רגישות הרכיבים האחראים לכיווץ השריר ליוני הסידן בשריר, משמע עלייה ביכולת הכיווץ של השריר.
גם הפרשת יוני הסידן לחלל תא השריר מתוך הרשתית התוך-פלזמית עולה, משמע עלייה ביכולת הכיווץ של השריר.

תופעת לוואי יחידה שיש לבטא אלנין היא פרסתזיה (paresthesia)- גירויי עצבי הגורם לתחושת עקצוצים בעור בבית החזה והפנים. לא נמצאה סכנה בריאותית בתופעה זו אך מדובר בתחושה לא נוחה. ניתן להימנע מתחושה זו על ידי חלוקה של הכמות היומית למנות של 800 מ"ג.
לדוגמה- אם אני רוצה לקחת 4.8 גרם של בטא אלנין אפשר לקחת 6 מנות ביום של 800 מ"ג, כל שעתיים שלוש וכך להימנע מאותם עקצוצים.
לרוב אני ממליץ על התוסף בעיקר למתחרים בקרוספיט לקראת מוקדמות לתחרות מסוימת וגם לתחרות עצמה.
עם זאת, רלוונטי לכל מאמץ של בין 1-5 דק רציפות כגון ריצה/ שחיה/ אופנים וכו'.